מגשים גדולים עמוסים בעוגיות לתפארת אחת אחת,

מונחים על השולחן ובכל מקום אפשרי .

בכל אירוע משפחתי מבקשים מאמא ז"ל להכין את העוגיות והתבשילים.

אמא תמיד נענתה והכינה באהבה רבה לכולם.

חלק נכבד מהמסורת היה ללמד את הבנות לעזור, לשטוף את הכלים,

להביא את המגש,להפריד עטרות נייר  ועוד ועוד ועוד.

אז ככה בין המראות למעט העזרה אני סופגת את הטעמים, מראות, טכניקות

וגישה למשהו שלא תמיד ניתן להסביר במילים. בעצם אהבה, להכין עם ידיים מלאות אהבה.

 המטבח הוא חלק חשוב ואהוב בחיי, אז כן גם אני מבשלת מגיל צעיר מאוד ואופה לא רע בכלל.

הייתי חייבת בכל חג להכין עוגיות מהבית, להתרפק על הזכרונות, משהו לנשמה.

השנים עוברות, חתונה ילדים עבודה והופ, הילדים האחיינים ובני הדודים בסבב חתונות.

בתחילה הזמנתי עוגיות כי אמא כבר איננה, וככה מבלי לתכנן התחלתי להכין לאחיינים ולילדיי.

כאילו והגלגל חוזר על עצמו.